האם חובה לעשות צוואה- ומה באמת קורה כשאין צוואה בישראל
“האם בכלל חייבים לעשות צוואה?”
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאל.
מבחינה משפטית – התשובה פשוטה: לא.
אין חובה לערוך צוואה לפי חוק הירושה, תשכ״ה–1965.
אבל כאשר אדם נפטר ללא צוואה, החוק מפעיל מנגנון אוטומטי הנקרא ירושה על פי דין.
המנגנון הזה אינו בוחן רצון אישי, מערכת יחסים או שיקולים משפחתיים – אלא מחלק את העיזבון לפי נוסחה קבועה מראש.
כאן מתחיל הפער בין החוק לבין המציאות.
איך מתחלקת ירושה כאשר אין צוואה
סעיפים 10–17 לחוק הירושה קובעים את סדר היורשים.
העיקרון המרכזי: חלוקה לפי “מעגלי קרבה” קבועים.
כך זה עובד בפועל:
- אם
יש בן זוג וילדים – בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון, והילדים חולקים את המחצית
השנייה בחלקים שווים.
- אם
יש בן זוג ואין ילדים – בן הזוג יורש שני שלישים, והיתרה להורי המנוח או
לצאצאיהם.
- אם
אין בן זוג – הילדים יורשים את מלוא העיזבון.
- אם
אין ילדים – הירושה עוברת להורים ובהיעדרם לאחים ולקרובים רחוקים יותר.
החוק אינו בודק מי זקוק יותר, מי טיפל בהורה, מי
גר בדירה או מי ניהל את העסק.
הוא מחלק לפי מנגנון אחיד.
מה קורה בפועל לאחר הפטירה
כאשר אין צוואה, לא ניתן לחלק רכוש באופן מיידי.
יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם
לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה.
רק לאחר קבלת הצו ניתן:
- לרשום
דירה בטאבו על שם היורשים
- למשוך
כספים מחשבונות בנק
- להעביר
זכויות בעסק
- לבצע
פעולות בנכסים פיננסיים
כלומר, גם בהיעדר סכסוך – מדובר בהליך משפטי
פורמלי שמחייב זמן והסדרה.
מתי היעדר צוואה יוצר מורכבות ממשית
מניסיוני בליווי משפחות, החוק מספק פתרון טכני –
אך לא תמיד פתרון מעשי.
מורכבות מתעוררת במיוחד במצבים הבאים:
- ילדים
מנישואים קודמים או בני זוג בפרק ב׳
- דירת
מגורים יחידה שאינה ניתנת לחלוקה פיזית
- עסק
משפחתי פעיל
- פערים
כלכליים משמעותיים בין יורשים
לדוגמה: דירה בשווי 2 מיליון ₪ ושלושה יורשים.
לפי החוק נוצרת שותפות כפויה. אם אין
הסכמה, ייתכן צורך בהליך של פירוק שיתוף ומכירת הנכס.
החוק קובע מי יורש.
הוא אינו קובע כיצד היורשים ינהלו את
הרכוש יחד.
השוואה בין ירושה לפי דין לבין צוואה מתוכננת
כדי להבין את המשמעות המעשית, הנה השוואה ממוקדת:
| נושא | ללא צוואה (ירושה לפי דין) | עם צוואה |
|---|---|---|
| זהות היורשים | נקבעת לפי חוק הירושה | נקבעת לפי רצון המצווה |
| שיעורי חלוקה | נוסחה אחידה וקבועה | גמישות מלאה |
| נכסי נדל״ן | שותפות אוטומטית בין יורשים | ניתן לקבוע חלוקה ספציפית |
| עסק משפחתי | בעלות משותפת כברירת מחדל | ניתן להגדיר יורש אחד |
| מניעת מחלוקות | תלויה בהסכמות עתידיות | מצמצמת חוסר ודאות |
הטבלה אינה מבטיחה שצוואה תמנע כל מחלוקת – אך היא מדגישה את ההבדל בין נוסחה כללית לבין תכנון מותאם.
שאלות נפוצות
האם חובה לערוך צוואה?
לא. אין חובה חוקית. אם לא נערכה צוואה, העיזבון יחולק לפי מנגנון ירושה על פי דין.
מה זה צו ירושה?
צו משפטי הקובע מי הם היורשים החוקיים ומה חלקו של כל אחד כאשר אין צוואה.
האם בן זוג יורש הכול?
לא בהכרח. כאשר יש ילדים, בן הזוג יורש מחצית בלבד.
כמה זמן לוקח להוציא צו ירושה?
בהיעדר התנגדויות – לרוב מספר שבועות עד חודשים, בהתאם למורכבות ולעומס.
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
צו ירושה ניתן כאשר אין צוואה. צו קיום צוואה מאשר צוואה קיימת ומאפשר ליישם אותה.
מה קורה כאשר יש רק דירה אחת?
הדירה עוברת לבעלות משותפת של היורשים לפי חלקיהם היחסיים. ללא הסכמה – ניתן לפנות להליך פירוק שיתוף.
האם צוואה יכולה למנוע סכסוכים?
לא תמיד, אך היא מפחיתה משמעותית מחלוקות הנובעות מחוסר בהירות.
האם ניתן לערער על ירושה לפי חוק?
לא.
אז האם חובה לעשות צוואה?
לא.
אבל חשוב להבין מה המשמעות של אי־עשיית צוואה.
חוק הירושה מספק מנגנון כללי ואחיד.
הוא אינו מותאם למורכבות משפחתית, נכסית או עסקית.
ככל שהמשפחה מורכבת יותר והנכסים משמעותיים יותר – כך גדל הפער בין “מה שהחוק קובע” לבין “מה שהיה נכון בפועל”.
כעורך דין העוסק בצוואות וירושות כחלק מתכנון משפטי ארוך טווח, אני רואה שוב ושוב שהשאלה איננה אם החוק מחייב צוואה – אלא האם המשפחה זקוקה לבהירות מוקדמת שתמנע מחלוקות עתידיות.
המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. החלטות מומלץ לקבל לאחר בחינה אישית של המצב המשפחתי והנכסי.
